כשאומרים "תכנון פרישה", רוב האנשים חושבים על גיל 67, פנסיה וקיבוע זכויות.
אבל תכנון פרישה מתחיל הרבה קודם.
כל פעם שאתם עוזבים מקום עבודה – אתם מבצעים אירוע פרישה.
ובאירוע הזה יש החלטות שנראות טכניות לחלוטין: מה לעשות עם הפיצויים, האם לנצל פטור, איזה אישור להעביר לחברת הביטוח, האם להשאיר את קרן הפנסיה פעילה, ואפילו באיזה תאריך לסיים לעבוד.
כל אחת מההחלטות האלה יכולה להיות שווה אלפי ולעיתים עשרות אלפי שקלים.
שלב 1 – עזבתם עבודה? קודם כול תבינו איזה כסף עומד להשתחרר
בסיום עבודה המעסיק עושה גמר חשבון – ההתחשבנות האחרונה בינו לבין העובד.
יכולים להיכלל בו משכורת אחרונה, הפרשי שכר, פדיון חופשה, הבראה, חלף הודעה מוקדמת, פדיון ימי מחלה כאשר קיימת זכאות, השלמת פיצויים, מענק הסתגלות ומענקים נוספים.
אבל מבחינת מס, לא כל רכיב בגמר החשבון הוא "מענק פרישה".
בין הרכיבים שעשויים להיכלל במענק הפרישה נמצאים פיצויי פיטורים והשלמות פיצויים, מענקי פרישה והסתגלות, פדיון ימי מחלה, מענק בגין שנים עודפות ורכיבים נוספים בהתאם למהות התשלום.
וזה חשוב מאוד, כי מענק פרישה מקבל טיפול מס מיוחד – כולל פטור ממס ובמקרים המתאימים אפשרות לפריסת החלק החייב.
שלב 2 – יש עוד כסף שלא רואים בתלוש האחרון
במקביל לגמר החשבון, במשך שנות העבודה נצברו עבורכם כספים בקרן הפנסיה, בביטוח המנהלים או בקופות אחרות.
בסיום העבודה המעסיק מדווח ומשחרר את הכספים בהתאם לדין, ומכאן מתחילות הבחירות שלכם.
וכאן אני רוצה לעצור על טעות נפוצה: קרן פנסיה היא לא חשבון חיסכון. יש בה כסף, אבל יש בה גם זכויות.
בהתאם למוצר ולמסלול, היא יכולה לכלול כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה/נכות, כיסוי לשארים וזכויות בעלות משמעות למשפחה ולדור הבא.
לכן כשמפסיקים לעבוד ולא מתחילים מיד אצל מעסיק חדש, לא פשוט שוכחים מהקרן. צריך לפנות לקרן הפנסיה ולבדוק איך משאירים אותה פעילה.
לפעמים מדובר בהסדר ריסק בעלות שיכולה להיות בסדר גודל של עשרות שקלים בחודש – נניח סביב 50 ₪, בהתאם לקרן ולכיסוי.
למה להתעסק בשביל 50 ₪? כי אי־התעסקות יכולה לעלות אלפי שקלים.
עובד שמגיע למעסיק חדש עם ביטוח פנסיוני פעיל עשוי להיות זכאי להפקדות פנסיוניות מהיום הראשון, בהתאם לכללים החלים עליו, כאשר ההפקדה בפועל יכולה להתבצע רטרואקטיבית לאחר התקופה שנקבעה בדין.
לעומת זאת, עובד שמגיע ללא ביטוח פנסיוני פעיל עלול להמתין חודשים עד תחילת הזכאות להפקדות.
תחשבו על שכר של 15,000–20,000 ₪ ועל כמה חודשי הפרשות של עובד ומעסיק. כמה עשרות שקלים ששילמתם כדי לשמור את הפנסיה בחיים יכולים להיות ההבדל בין שמירת רצף וזכויות לבין אובדן של אלפי שקלים בהפקדות ובכיסויים.
שלב 3 – עכשיו מגיע הפטור על מענקי הפרישה
בסיום העבודה יכולים להיות לכם פיצויים שנמצאים בקופה וגם מענקי פרישה שמשלם המעסיק. מבחינת הפטור ממס, אין לכל אחד מהם "פטור משלו" – הם חולקים ביניהם את פטור הפרישה.
הפטור מחושב, בכפוף לכללים, לפי השכר הקובע כפול שנות העבודה ועד לתקרה הקבועה לכל שנת עבודה. מה שמעבר לפטור – חייב במס.
אבל כאן מגיעה הטעות הגדולה: העובדה שמגיע לכם פטור לא אומרת שכדאי לכם לנצל אותו.
שלב 4 – טופס 161 הוא לא ניירת. הוא כסף
באירוע הפרישה המעסיק מדווח בטופס 161, והעובד נדרש לבצע את הבחירות שלו לגבי כספי הפרישה. אפשר לבקש למשוך סכומים בפטור, להשאיר כספים לקצבה, לבצע רצף במקרים המתאימים ולבקש את הטיפול המיסויי הרלוונטי.
וכאן אנשים מאבדים כסף בגלל משהו שנראה מגוחך: אישור מס שקיבלתם ולא העברתם לגוף שאמור לבצע אותו.
נניח שביקשתם במסגרת אירוע הפרישה לייעד סכום מסוים למשיכה בפטור וקיבלתם את האישורים המתאימים. האישור לא מממש את עצמו. צריך לטפל בו ולהעביר אותו לגורם הרלוונטי – מעסיק, קופה או חברת ביטוח – בהתאם למקרה.
אל תניחו שאם לא משכתם בפועל את הכסף אז "לא קרה כלום". בחירות ודיווחים שבוצעו במסגרת אירוע הפרישה עלולים להישאר חלק מהיסטוריית המס שלכם. מסמך שלא טיפלתם בו יכול להיות שווה אלפי שקלים במס.
לכן אחרי 161 לא מכניסים את האישורים למגירה ושוכחים מהם. בודקים שהבחירה שרציתם אכן בוצעה אצל כל הגופים הרלוונטיים.
שלב 5 – "יש לי פטור, למה שלא אקח אותו?"
כי לפטור של היום יכול להיות מחיר בפנסיה של מחר.
אפשר לבחור, במקרים המתאימים, לא למשוך את כספי הפיצויים בפטור ולהשאיר אותם בקופה במסגרת רצף קצבה. המשמעות היא שהכסף נשאר מיועד לקצבה העתידית.
ולמה זה יכול להיות שווה הרבה כסף? כי בגיל הזכאות מגיעים לקיבוע זכויות – ושם נקבע, בין היתר, כמה מהקצבה שלכם תוכלו לקבל בפטור ממס.
מענקי פרישה פטורים שנמשכו בעבר יכולים להקטין את סל הפטור העתידי. והמספר שצריך לזכור הוא: פטור שניצלתם × 1.35.
משכתם בעבר 100,000 ₪ כמענק פרישה פטור שנכנס לנוסחת הקיזוז? ההשפעה על סל הפטור יכולה להגיע ל־135,000 ₪. משכתם 200,000 ₪? אנחנו כבר מדברים על 270,000 ₪ בחישוב סל הפטור, בכפוף כמובן לכללי הנוסחה והסכומים הרלוונטיים.
לכן "קיבלתי 100,000 ₪ בלי מס" לא בהכרח אומר שעשיתם עסקה טובה. יכול להיות שחסכתם מס היום – ובדרך ויתרתם על עשרות אלפי שקלים של הטבת מס עתידית על הפנסיה.
זו בדיוק הסיבה שלא מושכים פיצויים אוטומטית רק מפני שאפשר.
שלב 6 – אפשר גם להתחרט על רצף קצבה
רצף קצבה אינו בהכרח חתונה קתולית. בתנאים הקבועים בדין ניתן לבצע חרטה מרצף קצבה, באמצעות הטיפול המתאים מול רשות המסים.
במועד החרטה בודקים מחדש את הסכומים, את הפטור שכבר נוצל אם נוצל, את הפטור שעומד לרשותכם ואת המס על החלק החייב.
כלומר, גם כאן לא נכון לחשוב: "אם לא לקחתי את הפטור ביום שעזבתי – איבדתי אותו לנצח." לא בהכרח.
ולכן לפעמים דווקא השארת הכסף ברצף קצבה נותנת לכם זמן ואפשרויות במקום לקבל החלטה בלתי הפיכה ברגע העזיבה.
שלב 7 – ומה עושים עם החלק שבכל זאת חייב במס?
נניח שיש מענק פרישה של 400,000 ₪. חלק ממנו פטור, חלק נשאר בקופה וחלק אחר חייב במס.
זה שהסכום חייב במס לא אומר שחייבים לקחת את כולו ולהעמיס אותו על שנת מס אחת. כאן נכנסת פריסת מענק הפרישה.
אפשר, בהתאם לתנאים, לבצע פריסה אחורה או קדימה. בפריסה אחורה ניתן להגיע עד שש שנות מס, ביחס של שנת פריסה אחת לכל שנת עבודה, בהתאם לתקופת העבודה ולכללים.
בפריסה קדימה מקבלים, ככלל, שנת פריסה עבור כל ארבע שנות עבודה, ועד שש שנות פריסה. ולכן גם לוותק במקום העבודה יש שווי כספי בתכנון הזה.
שלב 8 – בפריסה קדימה יש עוד טריק חשוב: מתי מתחילים אותה
בתנאים מסוימים – בעיקר למי שפרש ברבעון האחרון של השנה (אוקטובר–דצמבר) – אפשר לבקש שהפריסה קדימה לא תתחיל מיד אלא בשנת המס הבאה. זו לא זכות גורפת לכל פורש, אלא אפשרות שתלויה בתזמון הפרישה, ולכן חשוב לבדוק אותה מול איש מקצוע לפי המקרה הספציפי.
וזה יכול להיות משמעותי מאוד. אדם שעבד כמעט שנה שלמה והרוויח שכר גבוה לא בהכרח רוצה להוסיף לאותה שנה גם חלק ממענק הפרישה החייב. אולי בשנה הבאה הוא כבר לא יעבוד. אולי יעבוד חלקית. אולי ההכנסה שלו תרד.
מי יודע היום מה תהיה ההכנסה בשנה הבאה? לכן תכנון טוב לא תמיד נועד להחליט היום מה יהיה בעוד שלוש שנים. לפעמים מטרתו פשוט לא לסגור היום את האפשרויות של מחר.
שלב 9 – ולפעמים יום אחד שווה הרבה מאוד כסף
ופה נמצאת אחת הסוגיות הכי מעניינות בתכנון פרישה. יום הפרישה הוא היום הראשון שבו האדם כבר אינו עובד.
אם סיימתם לעבוד ב־31.12, יום הפרישה הוא 1.1. כלומר, אנחנו כבר בשנת מס חדשה. וזה יכול להשפיע על שנת אירוע הפרישה, על אופן הטיפול במענק ועל אפשרויות הפריסה.
וזה הדבר שצריך להבין: אתם לא חייבים ביום האחרון בעבודה לדעת בדיוק איזו פריסה תרצו, כמה תרוויחו בשנה הבאה ומה תהיה הבחירה האופטימלית. אבל את תאריך סיום העבודה אי אפשר לתכנן אחרי שכבר עזבתם.
לכן לפעמים צריך לתכנן מראש שיום העבודה האחרון יהיה 31.12 – לא משום שאנחנו יודעים בוודאות מה נעשה אחר כך, אלא כדי לתת לעצמנו יותר אפשרויות.
כי אולי בשנה הבאה לא תעבדו. אולי כן. אולי תהיה לכם הכנסה אחרת. אולי יתברר שפריסה מסוימת משתלמת יותר.
אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה. וזה בדיוק העניין: תכנון מס טוב לא רק חוסך מס – הוא משאיר אפשרויות פתוחות.
בסוף, אלה בדיוק המקומות שבהם הכסף נעלם
- 50 ₪ שלא שילמתם כדי לשמור על הפנסיה פעילה.
- כמה חודשי הפקדות אצל המעסיק הבא שלא קיבלתם.
- אישור מס שקיבלתם ולא טיפלתם בו.
- פטור של 100,000 ₪ שמשכתם בלי להבין שהוא יכול להיכנס לנוסחת הקיזוז ב־135,000 ₪.
- מענק חייב שהכנסתם כולו לשנת מס אחת במקום לבדוק פריסה.
- ויום עבודה אחרון שנקבע בלי לחשוב על שנת המס הבאה.
כל אחד מהם נראה קטן בזמן אמת. ביחד הם יכולים להיות שווים עשרות אלפי שקלים.
ובמס, קצת כמו בדיאטה: שנה חדשה – חישוב חדש. רק שבמס, לפעמים צריך לתכנן מראש איך להגיע אליה.
